6 חודשי של"צ לנהג מונית שהורשע בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה

1.         הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון בסיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, ובחבלה במזיד ברכב.

2.         הנאשם משמש כנהג מונית בחברת "מוניות רוממה". ביום 11.8.09 בסביבות השעה 19:00 נסע המתלונן במונית של הנאשם ושכח בה מחשב נייד, כבל של המחשב ומצלמת אינטרנט. למחרת, לאחר שבירר את פרטי הנאשם, התקשר אליו המתלונן וביקש להיפגש עמו על מנת שהנאשם יחזיר לו את חפציו. הנאשם השיבו כי יוכל להיפגש עמו מאוחר יותר, וכי יהיה עליו לשלם לו 200 ש"ח.

3.         בסביבות השעה 22:15 נפגשו השניים ברחוב מלכי ישראל, לשם הגיע הנאשם במונית. המתלונן נטל מתוך המונית שקית ובה כבל המחשב ומצלמת האינטרנט; הנאשם אחז במחשב הנייד של המתלונן, ואמר לו שאם לא ישלם 200 ש"ח, לא יחזיר לו את המחשב. המתלונן סרב לשלם, ונעמד בקדמת המונית כשהוא צועק לנאשם כי אין בכוונתו לזוז, עד אשר יתן לו הנאשם את המחשב. או אז החל הנאשם מסיע את המונית קדימה, לעבר המתלונן. זה מצדו נשכב על מכסה המנוע של המונית ונאחז בו בחלקו העליון, תוך כדי שהוא צועק לעוברים ושבים שיבואו לעזרתו. בשלב זה החלה להיווצר התקהלות בצדי המונית. הנאשם הגביר מהירות והמשיך בנסיעה לאורך רחוב מלכי ישראל. במהלך הנסיעה, עצר הנאשם מספר פעמים את המונית, וביקש מן המתלונן לרדת, אך כל אימת שהחלה להיווצר התקהלות במקום, המשיך הנאשם בנסיעה. בשלב מסויים, לאחר שהנאשם עצר את המונית ונוצרה התקהלות סביבה, פתח הנאשם בנסיעה מהירה ופרועה לאורך רחוב מלכי ישראל, תוך שהוא מסיט את המונית מנתיב לנתיב. בעקבות זעקותיו של המתלונן לעזרה, פתחו שני כלי רכב במרדף אחר המונית עד אשר הצליחו לחסום את דרכה מלפנים ומאחור ברחוב מלכי ישראל, פינת הטורים, מרחק של כ-600 מטר ממקום מפגשם של הנאשם והמתלונן. כשנעצרה המונית והמתלונן ירד ממכסה המנוע, החל הנאשם לאיים עליו כי ישלם ביוקר על התנהגותו, כי יש לו את מספר הטלפון הנייד של המתלונן, וכי יגיע אליו. באותו מעמד, בנסיון להשתחרר מן החסימה ולברוח מהמקום, הסיע הנאשם את המונית לפנים ולאחור, פגע בפגוש הקדמי של מכונית שחסמה אותו מאחור, וגרם לה שפשופים בפגוש הקדמי.

4.         בהסדר הטיעון נקבע כי המאשימה תטען לעונש של 9 חודשי מאסר בפועל, ומאסר-על-תנאי; וכי ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה.

5.         ב"כ המאשימה טענה על חומרתו של האירוע. הנאשם בחר ללחוץ על דוושת הגז כשהמתלונן שכוב על מכסה המנוע. אין לקבל את טענת הנאשם כי עשה את אשר עשה מחמת פחד מן ההמון הרב שהיה שם. עוד קודם להתקהלות, בחר הנאשם ללחוץ על דוושת הגז. הנאשם סיכן באופן ממשי את המתלונן ואת עוברי האורח. ב"כ המאשימה סבורה, כי חרף גילו של הנאשם והעדר עבר פלילי, מן הראוי להשית עליו מאסר בפועל.

6.         ב"כ הנאשם טען בעיקר על נסיבותיו האישיות של הנאשם. לאורך שנות חייו התנהל באופן חיובי. הנאשם לקח אחריות והביע צער על אשר אירע, ואין ספק כי לא יחזור עוד על המעשה שעשה. בעת האירוע חש הנאשם פחד. אין מדובר באירוע שתוכנן מראש. כל אשר רצה הנאשם זה להתפרנס, לקבל את שכרו עבור עבודתו. גם המתלונן 'תרם' בהתנהגותו להתפתחות האירוע. בהתחשב עם האמור בתסקיר, לאור גילו של הנאשם, העדר עבר פלילי, צער וחרטה שהביע, 'מעצר בית' לתקופה ממושכת, ומצבו הבריאותי, מן הראוי להסתפק בעניינו, לדברי בא-כוחו, בהטלת עונש של מאסר בעבודות שירות.

7.         מתסקיר שירות המבחן למדתי לדעת על הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, בן 52, נשוי, אב לארבעה, ועובד כנהג מונית שכיר מזה כשנתיים. לאורך השנים ניסה הנאשם את כוחו בניהול מוסך ובנהיגה ברכב ציבורי, הקים עסקים, אך אלו כשלו והותירו את הנאשם ואת משפחתו עם חובות כבדים. הדבר גרם למצוקות כלכליות ומשפחתיות. נהיגתו של הנאשם לעת הזאת במונית, על מנת לפרנס את משפחתו ולהחזיר חובות נדמית בעיניו כ"קרש הצלה" על מנת לצאת מן המשבר הכלכלי. הפרשה הנדונה גרמה לנאשם צער ובושה. לפי התרשמות קצינת המבחן, אין מדובר באדם בעל קווים עברייניים באישיותו, והאירוע הנדון איננו מאפיין את אורח חייו ואת ערכיו. הנאשם נבהל ממצב הדברים כפי שנוצר, התקשה להתמודד, וכיום הוא ער לכשלונו בהפעלת שיקול הדעת.

שירות המבחן המליץ לגזור על הנאשם עונש של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות.

8.         התלבטתי עד מאוד. מחד גיסא, מדובר בכשלון מחפיר, במעשה מסוכן מאין כמותו, אשר יכל להסתיים גם באסון. מאידך גיסא, ניכר כי מדובר בכשלון חד-פעמי. הנאשם שילם מחיר אישי, כלכלי ומשפחתי כבד. שבוע-ימים היה נתון במעצר, וכ-10 חודשים ב'מעצר בית' מלא, זולת יציאה לעבודה בשעות הלילה כסדרן בתחנת המוניות. דומה כי הנאשם מודע לחומרת המעשה, להשלכותיו, וההליכים המשפטיים עשו להרתעתו. בנסיבות הללו, בהתחשב גם עם מחלת הסוכרת שממנה הוא סובל, והצער והבושה שהיו מנת חלקו, החלטתי לנקוט במידה של רחמים ולא למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין.

9.         החלטתי אפוא לגזור על הנאשם עונשים כדלקמן:

א.         מאסר למשך 6 חודשים. הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות במעון נכים בגילה (רחוב צביה ויצחק 30), והוא יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות. תחילת העבודות ביום 16.11.10. במועד זה יתייצב הנאשם לצורך קליטה והצבה במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום ליד כלא באר-שבע (אוטובוס אגד מתחנה מרכזית באר-שבע קו מס' 46) בשעה 08:00 בבוקר.

ב.         מאסר-על-תנאי למשך 9 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום, עבירה כלשהי שיש בה יסוד של אלימות.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

ניתן היום,  כ"ו חשון תשע"א (3.11.10), במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם.

ח             התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: